תחת שמים אחרים - יומן מסע #1

25 בפברואר  ·

יומן מסע של נפגעת פגיעה טקסית כפי שהתפרסם בפרופיל הפייסבוק שלה.

"תחת שמיים אחרים"

יומן מסע 1#

  יש דבר כזה בכלל - החלמה מפגיעה טקסית?

שלום חברים.

כאן יעלה החדשה.

יעל הישנה פחדה שאספר לכם את האמת

יעל הישנה חיה בתא כלא כל חייה, ניזונה מפירורי אהבה וקרן שמש אחת שניבטה מבעד לסורגים

יעל הישנה נשמה אויר מקשית מתוך בור של קבר. זה כל החיים שהותרו לה

היא התרגלה להסתפק בזה

היא עשתה הכי טוב שיכלה בכל אלה -

היא הכינה ארוחות פאר מפירורים

היא רקדה עם העכברים את הפשטות של החיים כמו סינדרלה

אבל בסתר ליבה, חלמה על חיים של כבוד ואהבה - באור השמש

*

אני החלום שלה שמעז להתגשם

אבל יעל הישנה מפחדת לצאת מהמקלט

היא מפחדת שעבדו עליה והמלחמה עוד לא נגמרה.

*

תמונה שחמקה לה בטעות (בחיי שלא שמתי לב שלחצתי

"פרסם" לסטורי), גררה גל של שאלות: "איפה את"?

קלטתי שלא אמרתי.

יעל הישנה פחדה לספר, שנסעתי

רחוק.

יעל הישנה פחדה להגשים חלומות. היא למדה שלכל דבר יש תשלום

והוא נפדה - במזומן.

בעולם שחיתה בו - סחרו בכל דבר - גם לכאב, גם למוות היה תג מחיר.

*

לפני מספר חודשים יצאתי לראשונה בפומבי כנפגעת של פגיעות טקסיות ומתמודדת של הפרעת זהות דיסוציאטיבית.

אחרי שכתבתי את הפוסט רעדתי כמה שעות - ברצף.

אנרגייה מוחזקת של שנייייייייים השתחררה והשתחררה - אושר מזוקק כמו שלא פגשתי שנים. חברות שלי יעידו על הערב המאושר שהיה לי

ידעתי שזה לא יגמר בזה, אבל הרשיתי לעצמי להתמסר לאושר כל עוד הוא שם..

הנחתי שיגיעו ריקושטים. הם לא איחרו

*

עכשיו תראו -

יעל הישנה היא משוגעת ברמה של מתאבדת לפעמים - אבל היא לא תמיד יודעת להתמודד עם תוצאות המעשים שלה.

יעל הישנה זקוקה לתהליך ריפוי עמוק ואמיץ מאד

שלא יכול היה להתקיים במקום שבו חוותה את הטראומה

ומכל קרן רחוב זעקו אליה טריגרים..

 ובסוף היא הסכימה לשחרר

ולצאת למסע, רחוק רחוק

במקום שבו לא פגעו בה, לא השתמשו בה

ואף אחד לא מכיר את יעל הישנה שהיתה

במקום שהתקיים בו כנס לפני שבוע שבו היא פגשה עוד עשרות נפגעות כמוה בדיוק

שעברו פגיעות טקסיות - בארצות אחרות - וסיפרו -בדיוק- את אותם סיפורים מחרידים

שהיא זוכרת שקרו לה, בישראל.

 *

במקום שהיא עכשיו - היא גרה אצל חברה שלה

שעברה בדיוק מה שהיא עברה - לפני שנים רבות - במדינת ישראל

וכבר שנים שהיא עברה משם - לרפא את עצמה - תחת שמיים אחרים.

והחברה שלה נותנת לה את המרחב הבטוח שהזדקקה לו

והיא אחת היחידות שהיא יכולה לספר לה הכל -

כי היא

יודעת

והחברה שלה מזכירה לה בכל פעם, שיש אלוהים בשמים

שמושיט יד לכל מי שמבקש

גם לאלו שאינם מרגישים ראויים לכך.

והיא בהחלט אינה מרגישה ראויה.

לפעמים היא חושבת שהיא הדבר המלוכלך והמאוס ביותר בעולם כולו

*

ובכל זאת אלוהים הושיט לה יד

ואיפשר לה את הנס הזה, לנסוע באמצע החיים למדינה רחוקה, וזרה זרה

לכנס שבו היא יכולה לפגוש עוד אחיות מכל העולם שיבינו אותה

לחברה שעוזרת ללב שלה להתרפא.

זה לא מסע תענוגות בחו"ל. .. בהחלט לא.

היא מתפרקת פה לגורמים

כמו שצפתה שיקרה.

הנשמה שלה אמרה לה ככה:

"את מחזיקה יותר מדי כאב בגוף מכדי שחיים יוכלו לזרום בו. אם את רוצה לחיות באמת -את צריכה להסכים להתפרק ולפרוק אותו

את צריכה להסכים להתאבל !"

היא הבינה את המסר

היא ידעה שלא תוכל לברוח לנצח

 מהסיוט שחי בתוכה

והסכימה לברוח - הפעם פנימה.

זה מרגיש כמו לקפוץ ראש לבור אפל

בלי לדעת,

אם יש לו בכלל תחתית

*

כאן אין לה מכרים ואף גורם תמיכה חוץ מהחברה שלה,

אין לה פה על מה להשען מבחוץ - אין לאן לברוח

היא רוצה, לראשונה בחייה, ללמוד להשען על עצמה.

כרגע היא פוגשת חושך חשוך שנדמה שאין לו סוף

ואז היא פוגשת אורות קטנים - שמראים לה את הדרך

והיא יודעת- במקום הכי עמוק -

שהיא לא תלך לאיבוד ביער

איכשהו - הדרך תתגלה.