סימפטומים אפשריים אצל ילדים לטראומה של פגיעה טקסית

Child Indicators of Ritual Abuse Trauma in Play and Art

סימפטומים של ילדים לטראומה של התעללות טקסית במשחק ובאמנות

מאת ד"ר אלן לקטר

1 בנובמבר 2004

חשוב לזכור:

רשימות סימפטומים מספקות רק סימנים נפוצים הקשורים. לרוב הילדים שעברו התעללות טקסית יהיו רבים מהסימפטומים הללו. נוכחותם של סימפטומים אינה מוכיחה שילד עבר טראומה של פגיעה טקסית והיעדרם אינו מוכיח שלא עבר פגיעה טקסית.

1. ייתכן שהילד לא יוכל להיכנס לחדר הטיפול בפגישה הראשונה, אפילו עם הורה או מטפל. הילד מפגין פחד עז ומתמשך מהמטפל יותר מאשר ילדים אחרים שעברו התעללות.

2. הילד יתחבא מתחת לשולחן או בפינה בפעם הראשונה שנכנס לחדר הטיפול

3. ייתכן שהילד אינו מסוגל למשחק דמיון או יכול לעשות זאת לפרקי זמן קצרים בלבד. תחושה של סכנה בכל מקום מפריעה ליכולת להתפנות למשחק.

4. ייצוגים של אנשים אינם משולבים בדרמות משחק. לא ניתן להציג אנשים כי כל האנשים נתפסים

   כמפחידים מדי.

5. אם מאפיינים אנושיים נכללים במשחק, הם הופכים לאמצעי בדרמה מרושעת. לא ניתן לקיים את הרעיון של מבוגר מיטיב. אם הוריהם מעורבים בכת, להורים אלה יש מספר אישיות; אישיות אחת או יותר "רגילה", ואישיות שונה ומפחידה המעורבת בכת - בלילה.

6. ילדים עם הורים מיטיבים ובטוחים באמת מנסים לכלול ולקיים ייצוגים שלהם במשחק שלהם, אבל גם דמויות אלה הופכות למרושעות. מניפולציה או שליטה נפשית משמשים כתות כדי לחבל במערכות יחסים חיוביות, להחדיר בילדים פחד גם מהורים מגינים או דמויות מיטיבות.

7. טראומה טקסית משוחזרת באופן לא מודע, לפתע מפתיעה ומפחידה את הילד.

8. הילד יוצר תיאורי אמנות מבעיתים הקשורים לפרקטיקות פולחניות; למשל, גפיים כרותות, סכינים, רובים, ערפדים, שדים, סמלים נאציים, מוות.

9. הילד מנסה להשיג תחושת ביטחון במשחק, על ידי איסוף כלי נשק מרובים, יצירת מחסומים מרובים וכו', בהצלחה מועטה, בשל עוצמת הפחד והאימה.

10. ילד הורס צעצועים [בשל פחד וכעס בלתי מוסדרים]

11. ילד מציג דימויים של מוות, מום, קניבליזם, קבורה, נעילה בכלובים או תלייה.

12. ילד מעמיד פנים שהוא הורג דמויות משחק, מוציא עיניים, מוריד ראשים או גפיים

13. ילד מעמיד פנים שהוא אוכל את הדמויות או שותה את דמם ו/או קובר אותן

14. משחק ילדים כולל נושאים של סמים, איומים, השפלה, תלייה, עינויים, שעבוד, כישוף, וטקסים אחרים

15. הילד בוחר באובססיביות צעצועים כגון דינוזאורים, מפלצות או דמויות מכוסות ברדס, ומשתף אותם בתרחישים מפחידים, תוקפניים ו/או הרסניים; או שהילד נראה מפחד מהם באופן לא טבעי.

16. ילד מעמיד פנים שהוא חיה, או מאמין שהוא/היא חיה בכל רגע נתון

17. הילד פוגע בילדים אחרים, מינית ו/או פיזית

18. הילד שתלטן מאוד במשחק או יחסים עם ילדים אחרים או אחים, ומרבה לשחק במשחקי מרדף.

19. ילד מדבר עם חבר דמיוני או אומר שחיה רעה/תוקפנית/ישות גרמה לו/ה לעשות דברים רעים.

    
    

גילוי נאות:

המאמר המתפרסם בעמוד זה הוא תרגום לעברית של מאמר שפורסם באתר של ד"ר אלן לקטר: www.endritualabuse.org , ומתפרסם באישור המחברת.

ד"ר לקטר היא פסיכולוגית קלינית מוסמכת, העובדת בקליניקה פרטית בסן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית, מאז 1986.  

היא מתמחה בטיפול בהפרעות דיסוציאטיביות וטראומה כתוצאה מהתעללות טקסית, ופרסמה מאמרים בתחום זה.  

בשנים 1998 עד 2023 שימשה כמתאמת האקדמית של תכנית הסמכה לטיפול במשחק באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, חטיבת לימודי חוץ.  

היא גם פעילה נגד התעללות קיצונית, פועלת לתמיכה בשורדים והעלאת המודעות לנושא בקרב הציבור ואנשי מקצוע בפרט.

Child Indicators of Ritual Abuse Trauma in Play and Art

By Dr. Lacter

In Indicators of Ritual Abuse

November 1, 2004

3 Min read

C

L=Lacter’s observations

G=Gillotte, See FORENSIC CONSIDERATIONS IN RITUAL TRAUMA CASES, by Sylvia Lynn Gillotte, P.O. Box 826, Spartanburg, SC 29304, Web: http://www.suite101.com/article.cfm/ritual_abuse/63761

(Remember, indicator lists only provide common associated signs. Most ritualistically abused children will have many of these indicators The presence of indicators does not prove a person has ritual abuse trauma. Their absence does not mean a person has no such trauma.)

L1. The child may be unable to enter the therapy room in the first session, even with a parent or caregiver. The child manifests more intense and enduring fear of the therapist than other abused children.

L2. The child will hide under a table or in a corner the first time entering the therapy room, and later as well.

LG3. The child may not be capable of imaginative play or can do so for only brief periods. A sense of omnipresent danger interferes.

L4. Representations of people are not incorporated into play dramas. People cannot be portrayed because all people are seen as too terrifying.

L5. If human characterizations are included in play, they become malevolent mid-drama. The concept of a benevolent adult cannot be sustained. Ritualistically abused children usually have multiple frightening perpetrators. If their parents are cult-involved, these parents have multiple personalities; one or more day-time “normal”-appearing personalities and night-time cult-involved alters.

L6. Children with genuinely protective parents attempt to include and sustain representations of them in their dramas, but these figures also turn malevolent. Deception or mind control are used by cults to sabotage positive relationships, to instill fear of protective parents in children

L7. Ritual trauma is unconsciously reenacted, suddenly surprising and frightening the child

LG8. The child creates gruesome art depictions associated with ritual practices; e.g., severed limbs, knives, guns, fascination with vampires, devils, Nazi symbols, death.

L9. The child attempts to achieve a sense of safety in play, by gathering multiple weapons, creating multiple barriers, etc., with little success, due to the intensity of fear and terror.

LG10. Child destroys toys [due to unregulated fear and anger]

LG11. Child acts out death, mutilation, cannibalism, burial, being locked in cages or hung.

G12. Child pretends to kill play figures, taking out eyes, pulling off heads or limbs

LG13. Child pretends to eat the figures or drink their blood and/or bury them

LG14. Child’s play involves themes of drugging, threats, humiliation, hanging, torture, bondage, magic, weddings and other ceremonies

G15. Child obsessively chooses toys such as dinosaurs, monsters, or hooded figures, engaging them in frightening, aggressive and/or destructive scenarios; or child seems unnaturally fearful of them

LG16. Creative products show bizarre, occult, sexual, excretory, sadistic, death or mutilation themes

G17. Child gets on the floor and pretends to be an animal, or believes he/she is an animal at any given moment

LG18. Child hurts other children, sexually and/or physically

G19. Child is extremely controlling with other children or siblings, and constantly plays chase games

LG20. Child talks to an imaginary friend or says an evil/aggressive animal/entity made him/her do bad things.

Modified: Nov

DISCLAIMER!!!!!

The article posted on this page is a Hebrew translation of an article posted on the website of Ellen Lacter, Ph.D.: www.endritualabuse.org

Dr. Lacter has been a licensed clinical psychologist in private practice in San Diego, California, USA, since 1986.

She specializes in the treatment of dissociative disorders and trauma from ritualistic abuse and is published in this field.

She was Academic Coordinator of the Play Therapy Certificate Program at University of California, San Diego, Division of Extended Studies, from 1998 to 2023.

She is also an activist against extreme abuse, working to support survivors and to educate other professionals and the public.