כמטפל/ת, חשוב מאוד להיות מודע/ת לכך שאופן ניהול השיח עם מטופלים עלול להשפיע על חקירות עתידיות של הרשויות. הנה כמה עקרונות מנחים שיסייעו לך לתמוך במטופל/ת מבלי "לזהם" חקירה פוטנציאלית:

​

1. במקרה של מטופל/ת קטינ/ה- 

חלה חובת  דיווח וכמו כן חשוב לשלוח את הילד לחקירת ילדים במשטרה בשלב מוקדם ככל האפשר, על מנת שלא יוכלו לפסול את העדות בהמשך בשל "השתלת זכרונות" של המטפל. מה שככל הנראה קרה בפרשיות נחלאות וסנהדריה, אשר נחשפו על ידי מטפלות ובסופו של דבר נטען עדויות הילדים "זוהמו" והחקירה נסגרה ללא עונשים ואשמים משמעותיים. 

 

2. הימנע/י משאלות מנחות

שאלות מנחות עלולות לגרום למטופל להרגיש שהוא אמור לתת תשובה מסוימת, או אפילו לשנות את זיכרונותיו באופן בלתי מודע.
✔️ במקום לשאול "האם פגעו בך במסגרת טקסים?", אפשר לשאול "האם יש משהו שאתה רוצה לספר לי?"
✔️ במקום "האם הייתה קבוצה שהתעללה בך?", עדיף "מה את/ה זוכר/ת לגבי מה שקרה?"
השאירו את השאלות פתוחות, כך שהמטופל יוכל לספר באופן חופשי וללא הכוונה.

​

3. אפשרו למטופל לדבר, אבל אל תחקור/י

אם המטופל מנדב מידע על פגיעה, פשוט הקשיב/י, שיקף/י אמפתיה, וודא/י שהוא מרגיש בטוח.
✔️ "אני שומעת שזה היה קשה מאוד עבורך."
✔️ "אני מאמין/ה לך, ואני כאן לתמוך בך."
✔️ "אתה לא צריך לספר יותר ממה שאתה מרגיש בנוח."
הימנע/י מניסיון להוציא פרטים נוספים – זהו תפקידם של אנשי מקצוע בתחום החקירות.

​

4. אל תבצע/י "חקירה עצמאית"

אם יש מידע שמצריך חקירה, השאירי זאת לגורמים המוסמכים (משטרה, רווחה).

❌ לא לנסות "לבדוק עובדות" מול המטופל או אנשים אחרים
❌ לא לשאול שוב ושוב על זיכרונות מעורפלים
חקירות מקצועיות דורשות שיטות מיוחדות כדי לשמור על מהימנות העדות ולמנוע "זיהום" שלה.

​

5. תעד/י בצורה ניטרלית, ללא פרשנות, 

אם יש חשש שהמקרה יגיע לחקירה, מומלץ לתעד את הדברים שנאמרו במילים של המטופל עצמו, בלי תוספות או פרשנות אישית:
✔️ "היום המטופל אמר: 'אני זוכר שהייתי בחדר חשוך עם אנשים בשחור'."
✔️ "היא סיפרה: 'יש לי זיכרון לא ברור של טקס, אבל אני לא יודעת אם זה אמיתי'."
אל תכתבו דברים בניסוח מפרשני כמו: "המטופל כנראה חווה התעללות במסגרת כת", כי זה עשוי להשפיע על החקירה.

​

זכר/י שהתיעוד שלך עשוי להיות ראיה משמעותית עבור הליכים משפטים עתידיים, לכן הוא חשוב מאד! 

 

6. הפנו לאנשי מקצוע מתאימים

אם עולה מידע שמצריך חקירה, אל תנסו להתמודד עם זה לבד.

​

• הכווינו את המטופל לגורמים המוסמכים (משטרה, רווחה, מרכזי סיוע).

• במקרים דחופים, אפשר להיעזר בעורכי דין המתמחים בתחום.

• וודאו שהמטופל יודע שהוא לא חייב לדווח אם הוא לא מרגיש מוכן, ושהוא בשליטה על התהליך.
   

7. שמרו על סודיות – מלבד חובת דיווח

במקרים שבהם חלה חובת דיווח (אם יש סכנה מיידית לילדים או לאדם חסר ישע), יש לדווח לרשויות הרווחה או למשטרה. אם אין חובת דיווח, אל תשתפו מידע ללא הסכמת המטופל, כדי לשמור על ביטחונו ועל שליטתו במידע.

​

לסיכום

המטרה שלך היא לתמוך במטופל, ולא לבצע חקירה. כדי להימנע מ"זיהום" חקירה עתידית:

✔️ הישאר/י ניטרלי/ת והימנע/י משאלות מנחות
✔️ תן/י למטופל להוביל את השיחה בקצב שלו/ה
✔️ הימנע/י מחקירה עצמאית או ניסיון להוציא מידע נוסף
✔️ תעד/י בצורה נאמנה וניטרלית
✔️ במידת הצורך – הפנה/י את המטופל לגורמים הרלוונטיים

​

גישה זו תאפשר לך להעניק תמיכה רגשית משמעותית, תוך שמירה על מהימנות עדות המטופל, אם יבחר לפנות לרשויות בעתיד.