עבודה עם חלקים פנימיים "עוינים", היא אחד האתגרים הקשים ביותר בעבודה עם מערכת פנימית אחרי פגיעות טקסיות,

אך חשוב לזכור:

החלקים האלו, שנראים כאילו הם משרתים את הפוגעים, הם למעשה חלקים שלך שנוצרו כדי לשמור עלייך –

בדרכים מאוד מעוותות וכואבות. הם לא "רעים", גם אם זה מרגיש ככה. הם פשוט עברו תכנות או אימוץ של דפוסים שמטרתם להבטיח שאת לא תפרי את "החוקים" שהושתלו בך.

 

שלב 1: להבין מה המטרה האמיתית של החלקים האלו

​

• הם לא באמת נגדך – הם חושבים שהם מגנים עלייך.                                                                                                                                      הם כנראה מאמינים שאם תדברי, תזכרי או תחיי חיים חופשיים, את תהיי בסכנה. הכת "חינכה" אותם לחשוב שהתפקיד שלהם הוא להשתיק אותך, לגרום לך להרגיש חסרת ערך או לכוון אותך להרס עצמי – כי כך את לא תמרדי ולא תסכני את עצמך.

•  הם משמרים מנגנוני שליטה דרך הפחד והבושה.                                                                                                                                              הפוגעים יצרו אותם כדי לשלוט בך גם כשאת רחוקה מהם. אבל ברגע שתתחילי להבין אותם,  תוכלי לפרק את השליטה הזו ולהחזיר לעצמך את הכוח.

• הם בעצמם כלואים בתודעה של הכת.                                                                                                                                                           חלקים אלו לא יודעים שיש מציאות אחרת מחוץ לשליטה של הפוגעים. הם לכודים בתפקיד שלהם, מתוך פחד או מתוך אמונה שזה "נכון".

​

שלב 2: לזהות את הדינמיקה שלהם ולא להילחם בהם חזיתית

​

חשוב להבין שהחלקים האלה בנויים ממנגנוני הישרדות, ולכן:

• לא נכון להילחם בהם או לנסות "להשתיק אותם" בכוח. זה רק יגרום להם להתחזק.

•  לא נכון להיכנס לעימות ישיר ולצעוק עליהם. זה עלול לגרום להם להתבצר יותר בעמדה שלהם.

•  כן נכון להתחיל ליצור דיאלוג עדין ולהכיר אותם.

 

​שלב 3: להתחיל לבנות תקשורת פנימית איתם

​
שלב ראשון: לתת להם מקום לביטוי (בשליטה שלך).
שאלי אותם בעדינות:

• "מה התפקיד שלכם?"

• "למה אתם עושים את זה?"

• "מה יקרה לדעתכם אם אני אפסיק לשנוא את עצמי?"

• "ממה אתם מפחדים?"

• "מי לימד אתכם שזה מה שצריך לעשות?"                                                                                                                                                                          

 שלב שני: לתת להם הכרה על כך שהם שירתו אותך בדרך כלשהי.
למשל, אפשר לומר:
"אני מבינה שהייתם כאן כדי להגן עליי. אני לא שונאת אתכם, אבל אני רוצה להבין למה אתם עושים את זה."

 

שלב שלישי:  להראות להם שיש אפשרות אחרת.

• הם לא יודעים שהכת כבר לא כאן כדי לפגוע בך.

• הם לא יודעים שאת בטוחה עכשיו (יחסית).

• הם עדיין חושבים שמה שהם עושים הוא הכרחי.

• את יכולה ללמד אותם אחרת דרך סבלנות, הקשבה ועדכון שלהם על המציאות החדשה שלך.
   

​שלב 4: לפרק את הפחד והשליטה שהושתלו בהם                                                                                                                           

השליטה של הכת נשמרת דרך אמונות שקריות ופחדים מושתלים.
לדוגמה, חלקים כאלה עלולים לומר לך:

• "אם תדברי, יהרגו אותך."

• "את לא שווה כלום."

• "את רעה בדיוק כמוהם."

• "את אף פעם לא תוכלי להשתחרר."
   

הדרך לעבוד עם זה היא לא להגיב מתוך אמונה אוטומטית, אלא לבדוק:

•  "מי אמר לכם את זה? זה באמת נכון? האם יש הוכחה שזה קורה עכשיו?"

•  "מה אם זה היה שקר שנועד לשלוט בנו?"

•  "האם ייתכן שאתם פשוט ממשיכים להגיד לי את מה שהם אמרו לכם?"

​

שלב 5: לתת לחלקים האלה מקום חדש במערכת

​

הם רגילים להיות "שומרים של הכת", אבל את יכולה להציע להם תפקיד חדש שלא מבוסס על שליטה, פחד או הרס עצמי.
לדוגמה:

• "אני רואה שאתם חזקים. אולי תוכלו להגן עליי בדרך אחרת – למשל, לעזור לי לזהות אנשים מסוכנים ולא להוריד אותי למטה?"

• "אם כל מה שאתם עושים הוא כדי לשמור עליי, אולי אפשר לשמור עליי בצורה שלא תפגע בי?"

אם החלקים האלה יתחילו לראות שהם יכולים לתמוך בך במקום להרוס אותך, לאט-לאט הם ישחררו את התפקיד הישן שלהם.
 

שלב 6: להיעזר בתמיכה חיצונית בתהליך הזה

​

• זה תהליך רגיש, ולפעמים מסוכן לעשות אותו לבד. אם יש לך מטפל/ת שמבין בטראומה מורכבת,                                                          חשוב לעבוד איתם בזהירות.

•  אם את מרגישה שהחלקים האלה מסכנים אותך (למשל, דוחפים אותך לפגיעה עצמית),                                                                  אין זה אומר שהם "מרושעים" – זה אומר שהם צריכים הכוונה עדינה יותר כדי להרגיש בטוחים ולשחרר את התפקיד שלהם.

•  זה לוקח זמן. הפוגעים לקחו שנים כדי להחדיר את המנגנונים האלה, ולוקח זמן לפרק אותם.                                                                 סבלנות ועדינות עם עצמך הן מפתח.