במסגרת פגיעות טקסיות והתעללות מאורגנת, המונח "תכנות" מתייחס לדפוסים נפשיים והתנהגותיים שנכפים על הקורבן באמצעות מניפולציות קיצוניות, לרוב תוך שימוש בטכניקות של דיסוציאציה, היפנוזה, כאב קיצוני, הפחדה והטעיה. מטרת ה"תכנות" היא לשלוט בקורבן, למנוע ממנו להתנגד או לחשוף את הפגיעה, ולפעמים אף לגרום לו לבצע פעולות עבור הפוגעים.
 

איך תכנותים נוצרים?

תכנותים נוצרים דרך שיטות עינויים פסיכולוגיים ופיזיים, שמטרתן ליצור נתק בתוך התודעה של הקורבן, כך שניתן יהיה להחדיר מסרים או פקודות שיישארו מודחקים או נפרדים מהתודעה המרכזית. תהליך זה מתרחש בשלבים :
 

יצירת דיסוציאציה קיצונית

• באמצעות כאב קיצוני, פחד, סמים או מניעת שינה, הקורבן נכנס למצב דיסוציאטיבי חמור, שבו התודעה מתפצלת כדי להתמודד עם הטראומה.

• ברמות קיצוניות, הדבר עלול להוביל להיווצרות חלקים דיסוציאטיביים (כמו ב-DID), כך שכל חלק יוכל להיות "מתוכנת" למטרות שונות.
   

החדרת מסרים ופקודות

• בזמן שהקורבן נמצא במצב תודעתי משתנה (בין אם בגלל טראומה או טכניקות היפנוטיות), הפוגעים חוזרים שוב ושוב על מסרים שמטרתם לקבע פחד, ציות או מנגנוני שליטה אחרים.

• מסרים אלו יכולים לכלול הפחדות ("אם תספרי, מישהו ימות"), עיוותי מציאות ("אף אחד לא יאמין לך"), יצירת תלות בפוגעים ("רק אנחנו יכולים להגן עליך") או התניה ("אם תזכרי בפגיעה, מיד תרצי להתאבד")

שימוש בטקסים וסמלים

• לעיתים, נעשה שימוש בטקסים שמערבים סמלים, קודים מילוליים, מוזיקה או גירויים חזותיים מסוימים כדי לקשור בין מצבים רגשיים מסוימים לבין התנהגויות רצויות.

• לדוגמה, הפעלה של קוד מסוים (כמו מילה, צליל או מחווה) עשויה להפעיל תגובה אוטומטית שהושתלה בקורבן.
   

שימור השליטה דרך חיזוקים ואיומים

• לאחר יצירת התכנות, מבצעים "בדיקות" כדי לוודא שהקורבן מגיב בהתאם. אם הוא לא מגיב כמצופה, מופעל עליו עונש (כאב, הפחדה, ענישה רגשית).

• אם הקורבן מציית, ניתן לו חיזוק מסוים (תחושת ביטחון זמנית, הפסקת העינוי).
   

אילו סוגי תכנותים יכולים להתקיים?
 

תכנותים יכולים להשתנות בהתאם למטרות הפוגעים, אך חלק מהנפוצים שבהם כוללים:

• תכנות שתיקה – גורם לקורבן להימנע מלדבר על מה שעבר, מחשש לעונש או השלכות קשות.

• תכנות נאמנות – גורם לקורבן להרגיש קשר חזק לפוגעים ולציית להם, גם אם זה מנוגד לרצונו.

• תכנות שליטה עצמית הרסנית – גורם לקורבן לפגוע בעצמו אם הוא חושב לסטות מהתוכנית של הפוגעים.

• תכנות "מתג" – מפעיל חלקים דיסוציאטיביים מסוימים בעקבות מילים, סמלים או טריגרים ספציפיים.
   

האם ניתן לשבור תכנותים?

כן, אבל זהו תהליך עדין ומורכב שדורש עבודה זהירה בטיפול בטראומה.

חלקים מהתהליך כוללים:

• זיהוי תכנותים – להבין אילו דפוסים חוזרים על עצמם באופן לא מודע ומהיכן הם מגיעים.

• יצירת תחושת ביטחון – לבנות מרחב נפשי ופיזי שבו ניתן להתחיל לפרק את המנגנונים האלה.

• עבודה עם חלקים פנימיים – אם יש ניתוק פנימי, חשוב ליצור דיאלוג עדין עם חלקים שונים כדי להבין איך הם פועלים ולסייע להם להשתחרר משליטה חיצונית.

• שינוי מסרים פנימיים – תהליך הדרגתי של אתגור האמונות שהושתלו בטראומה והחלפתן בהבנה מציאותית ובונה יותר.
   

למרות שהשליטה שנכפתה על ידי הפוגעים חזקה, היא אינה מוחלטת, ונפגעים רבים לומדים לשבור תכנותים
ולבנות מחדש את החופש שלהם. מדובר בתהליך הדרגתי, אך הוא אפשרי.