טראומה מורכבת מתפתחת כתוצאה מחשיפה ממושכת להתעללות ופגיעות חוזרות, בעיקר בילדות, על ידי דמויות משמעותיות. פגיעות אלו יכולות לכלול התעללות פיזית, מינית, רגשית והזנחה קשה מצד הורים או מטפלים.

טראומה מפגיעות טקסיות (Ritual Abuse) היא תת-סוג קיצוני של טראומה מורכבת, הכוללת התעללות מאורגנת, מכוונת, ולעיתים רב-דורית, שבה הפוגעים משתמשים בטקסים, סמלים ואידיאולוגיות שונות כדי לשלוט בנפגעים ולנתק אותם מעצמם ומהעולם החיצון.

 

מאפיינים של פגיעה טקסית: 

​

• שליטה פסיכולוגית קיצונית - 
  מנגנוני "שטיפת מוח" (Mind control), אינדוקטרינציה, ולפעמים שימוש בחומרים משני תודעה.

• שימוש בטכניקות דיסוציאטיביות יזומות - 
  פוגעים במכוון יוצרים דיסוציאציה אצל הקורבן (באמצעות כאב, סמים, היפנוזה, עינוי באמצעות הצפה חושית, יצירת מצגי שוא על מנת לתעתע בנפש) כדי לנתק אותו מהאירוע ולמנוע ממנו לזכור או להעיד בעתיד.

• מעורבות של רשתות פוגעים - 
  לרוב מדובר במערכת מאורגנת של פוגעים שפועלים יחד לאורך זמן.

• רמות גבוהות של הפחדה ושליטה - 
  איומים על חיי הקורבן ובני משפחתו, שקרים מכוונים על "כוחות על-טבעיים", מניעת גישה לעזרה חיצונית.

• שימוש במוטיבים דתיים או סמלים מסוימים - 
  לעיתים הפגיעה כוללת עיוות של סמלים דתיים, פולחנים מפוברקים, או שימוש בסמלים שמטרתם לבלבל ולהפחיד את הנפגעים.

• הסתרה מוחלטת של הפגיעה -
  בדרך כלל אין עדים חיצוניים, ולעיתים קרובות הקורבנות עצמם אינם מודעים לפגיעה לאורך שנים בגלל דיסוציאציה עמוקה.
   

איך זה בא לידי ביטוי בטיפול?

​

 טיפול בטראומה מורכבת "רגילה"

​

• חיזוק משאבים ויציבות - 
  המטופל לומד לווסת רגשות, לזהות טריגרים ולחזק תחושת ביטחון בגוף ובחיים.

• עבודה על קשרים בין-אישיים -
  זיהוי דפוסים של התקשרות טראומטית ולמידת דרכי התקשרות בטוחות יותר.

• עיבוד זיכרונות טראומטיים -
  בדרכים מבוקרות ובהתאם ליכולת הוויסות של המטופל.
   

 טיפול בטראומה מפגיעות טקסיות:

​

•  יציבות וזהירות קיצונית -
  המטופלים לרוב חווים רמות קיצוניות של פחד, חוסר אמון, ותחושת סכנה מתמדת.
  לכן, הטיפול חייב להתחיל ביצירת סביבה בטוחה ומבוססת אמון לפני שניתן יהיה לגעת בכלל בתכנים טראומטיים.
   

•  עבודה עם דיסוציאציה מורכבת וריבוי חלקים ("אלטרים")
  אצל נפגעים רבים של פגיעות טקסיות קיימת פיצול משמעותי בזהות (DID או ריבוי חלקים דיסוציאטיבי). לעיתים חלקים מסוימים במערכת עדיין קשורים לפוגעים או מתוכנתים להגן עליהם. העבודה חייבת להיות הדרגתית, תוך יצירת שפה משותפת עם החלקים השונים ומניעת הצפה.
   

• הימנעות משחזור תחושות אובדן שליטה ושלילת Agency
  חלק מהנפגעים חוו חוויות של שליטה מוחלטת מצד הפוגעים. לכן, כל שלב בטיפול חייב להיות בהסכמת המטופל – גם אם הדבר אומר שההתקדמות תהיה איטית מאוד.  יש לאפשר למידע לעלות מתוך המטופל עצמו.

 

• עבודה עם מנגנוני הכחשה פנימיים וחיצוניים
  ✔️ נפגעים רבים מפקפקים באמיתות החוויות שלהם. לעיתים הם חוו "תכנות" מכוון להטלת ספק בזיכרונותיהם. 
  ✔️ חשוב לא ללחוץ עליהם להאמין למשהו, אלא ליצור סביבה בטוחה שבה הם יכולים לבדוק את הזיכרונות שלהם בקצב שלהם.
   

•  התמודדות עם איומים וסכנות עכשוויות
  ✔️ יש לוודא אם המטופל עדיין נמצא תחת שליטה כלשהי של רשת פוגעים.
  ✔️ חשוב לעבוד בזהירות עם הפחדים שהוטמעו בו, כמו "אם תדבר, משהו נורא יקרה לך."
   

•  חיזוק החיבור למציאות ולכוחות הפנימיים
  ✔️ לעיתים, חלקים מסוימים במערכת עדיין מאמינים בכוחות "על טבעיים" של הפוגעים.
  ✔️ עבודה איטית על חיזוק היכולת להטיל ספק בנרטיבים שנשתלו בהם.

 

 לסיכום – הגישה הטיפולית חייבת להיות ייחודית ומותאמת

בעוד שטיפול בטראומה מורכבת "רגילה" מתמקד בוויסות רגשי, עיבוד טראומה ושיקום מערכות יחסים, טיפול בנפגעי פגיעות טקסיות מחייב מודעות מיוחדת למורכבות הדיסוציאטיבית, לחשיבה הפוגענית שהושתלה בנפגעים, ולפוטנציאל לסיכון מתמשך.

חשוב שהטיפול יתבצע ע"י אנשי מקצוע עם הבנה מעמיקה של דיסוציאציה ופגיעות מאורגנות.

מומלץ לקרוא חומרים על פגיעה טקסית, מיינד קונטרול והפרעות דיסוציאטיביות, ולהשתתף בהכשרות מתאימות.